במאמר הזה
בקצרה: ריפו חינמי בשם day-trader-skill, עם 11 סקילים ל-Claude למסחר יומי, צבר כ-2,500 כוכבים בגיטהאב בתוך שבוע. המסחר עצמו פחות חשוב כאן. מה שחשוב הוא איך הסוכן בנוי: הוא מחלק את העבודה לתפקידים, מריץ סימולציה לפני החלטה, ולא מבצע שום פעולה בלי בדיקת סיכון ואישור של אדם. שלושה עקרונות שכדאי לדרוש מכל סוכן AI שנכנס לעסק.
מנהלים ששואלים אותנו על סוכני AI חוששים בדרך כלל מאותו דבר: שהסוכן יחליט במקומם. שהוא ישלח, יאשר או יזמין משהו, ורק אחר כך מישהו יגלה.
הריפו הזה מעניין בדיוק בגלל זה. הוא נבנה לתחום שבו טעות עולה כסף מיד, ולכן הגבולות בו כתובים במפורש. לא בדקנו את הסקילים בעצמנו, וזה לא ייעוץ השקעות. אנחנו כותבים על המבנה, כפי שהוא מתועד בריפו.
מה הריפו הזה עושה, במשפט אחד?
הוא נותן ל-Claude 11 סקילים, וכל סקיל הוא תפקיד אחד בתהליך: אחד סורק גרפים, אחד עוקב אחרי חדשות, אחד קובע מתי להיכנס, אחד קובע מתי לצאת, אחד בודק סיכון, אחד מחשב תקציב, ואחד שולח את הפקודה לברוקר. הקוד פתוח ברישיון MIT, והיוצר הוא מפתח בשם Jake Schincariol.
עיקרון 1: סוכן אחד לכל תפקיד
הטעות הנפוצה היא לבקש מסוכן אחד לעשות הכל. ככה קשה לדעת איפה הוא טעה, וקשה לתקן חלק אחד בלי לשבור את השאר.
בריפו כל סקיל אחראי על שאלה אחת. אם הסריקה מחזירה תוצאות לא טובות, מתקנים את הסריקה. אם בדיקת הסיכון קשוחה מדי, משנים רק אותה. זה אותו היגיון כמו בצוות של אנשים: לכל אחד תפקיד ברור, וקל לראות מי אחראי על מה.
עיקרון 2: לראות את הסיכויים לפני ההחלטה
הסקיל שמשך את רוב תשומת הלב נקרא Time Machine. הוא לוקח עסקה שעוד לא בוצעה ומריץ אותה על 10,000 גרסאות מדומות של המשך היום, לפי איך שהמניה זזה ב-60 הימים האחרונים. בדוגמה שמופיעה בריפו, ב-29.4% מההרצות העסקה הגיעה ליעד, ב-25.5% נעצרה בהפסד, וב-45.1% נשארה פתוחה בסוף היום.
המספרים האלה לא אומרים מה יקרה. הם אומרים מה קרה בעבר במצבים דומים. וזה כבר הרבה יותר ממה שרוב ההחלטות בעסק נשענות עליו.
איפה זה רלוונטי מחוץ למסחר?
בכל החלטה שחוזרת על עצמה ויש עליה נתוני עבר: הזמנת מלאי, תמחור, תזמון של תשלום, הקצאת עובדים למשמרת. השאלה שכדאי לשאול היא לא "מה הסוכן ממליץ", אלא "מה הפיזור של התוצאות במקרים דומים". סימולציה טובה רק כמו הנתונים שמזינים לה. כשהמצב חדש לגמרי, היא יכולה להטעות.
עיקרון 3: בדיקה ואישור לפני כל פעולה
זה החלק שהכי חשוב למנהל. לפי הריפו, הסקיל שמבצע פקודות לא שולח כלום עד שבדיקת הסיכון עברה על אותה פקודה בדיוק, ועד שהמשתמש אמר כן. וברירת המחדל היא מצב ניסיון, בלי כסף אמיתי.
שלוש שכבות, כל אחת עם תפקיד: תחום הסיכון מגדיר מה מותר, הסוכן מכין, והאדם מאשר. זה ההבדל בין סוכן שאפשר לסמוך עליו לבין סוכן שמחכים שיטעה.
וגם מצב הניסיון הוא עיקרון ששווה להעתיק. לפני שסוכן נוגע במערכת אמיתית, נותנים לו לעבוד במקביל לאנשים, בלי לבצע כלום, ומשווים. רק כשההצעות שלו נכונות לאורך זמן, מעבירים אותו לעבודה אמיתית, וגם אז עם אישור.
איפה האדם נשאר בתמונה?
| שלב | מי עושה |
|---|---|
| איסוף מידע וסריקה | הסוכן |
| הכנת הצעה עם הסיכויים | הסוכן |
| בדיקה מול כללים ומגבלות | הסוכן, לפי כללים שאתם קבעתם |
| ההחלטה והאישור | אתם |
| שינוי הכללים עצמם | אתם |
סוכן טוב יודע מתי לעצור. כשמשהו חורג מהכללים, הוא מעביר לאדם עם כל ההקשר, ולא מחליט לבד.
איך מתחילים?
בחרו החלטה אחת שחוזרת אצלכם כל שבוע ועולה כסף כשטועים בה. בדקו אם יש עליה נתוני עבר מסודרים. אם יש, שאלו את עצמכם: מה הסוכן יכין, מה הוא יבדוק, ואיפה בדיוק אתם רוצים לאשר. שלוש התשובות האלה הן כבר רוב האפיון.
שאלות נפוצות
מה זה סקיל של Claude?
הוראות עבודה וכלים לתפקיד אחד, ש-Claude מפעיל כשהמשימה מתאימה. כמה סקילים ביחד הופכים אותו לצוות קטן, שבו כל אחד אחראי על חלק אחר.
האם הסוכן בריפו מבצע פעולות לבד?
לפי הריפו, לא. פקודה יוצאת רק אחרי בדיקת הסיכון ואחרי אישור מפורש, וברירת המחדל היא מצב ניסיון.
סימולציה כזו מתאימה לכל החלטה?
רק כשיש נתוני עבר טובים ומספיקים. היא מראה מה קרה במצבים דומים, ולא מה יקרה.
בדקתם את הסקילים האלה בעצמכם?
לא. אנחנו כותבים על המבנה שלהם כפי שהוא מתועד בריפו, ולא על התוצאות במסחר. זה גם לא ייעוץ השקעות.
לא צריך להחליט על הכל מראש. מתחילים בהחלטה אחת שעולה לכם כסף, ומשם ממשיכים. אם תרצו לחשוב יחד איך סוכן AI ייכנס לתהליך אצלכם ואיפה האדם נשאר, דברו איתנו. אפשר להמשיך לקרוא גם על מה המודלים החדשים משנים לסוכנים בעסק.
המידע נכון ל-28 באוקטובר 2026, לפי הריפו day-trader-skill בגיטהאב. בהשראת הריל של Build With AI.
ספרו לנו על תהליך אחד בשיחה של 30 דקות. נגיד לכם בכנות אם סוכן יכול לעשות אותו.
