במאמר הזה
רוב המפתחים שמתחילים לעבוד עם Claude Code משתמשים בו כמו בצ'אט חכם: מבקשים קוד, מקבלים קוד. אבל הכוח האמיתי של הכלי נמצא בשכבת היכולות שמסביב: מערכת ה-Agent Skills, סאב-אייג'נטים, hooks, חיבורי MCP וסקילים מובנים לסקירת קוד ואבטחה. ריכזנו כאן 24 יכולות שכדאי להכיר, עם דגש פרקטי: מה זה, ומתי להשתמש.
1. Agent Skills: קבצי SKILL.md
הבסיס לכל המדריך הזה. סקיל הוא תיקייה עם קובץ SKILL.md שמכיל frontmatter קצר (בעיקר שדה description) והוראות עבודה. Claude טוען את הסקיל אוטומטית כשהוא רלוונטי, או שאתם מפעילים אותו ידנית עם /skill-name. סקילים חיים בשלוש רמות: אישי (~/.claude/skills/), פרויקט (.claude/skills/) ו-plugin. מתי להשתמש: בכל פעם שאתם מדביקים לצ'אט את אותן הוראות שוב ושוב, זה סימן שהגיע הזמן להפוך אותן לסקיל.
2. skill-creator: לבנות ולמדוד סקילים
ה-plugin הרשמי skill-creator עוזר לכתוב סקילים חדשים, לשפר קיימים, ואפילו להריץ evals: הוא משווה ריצות עם הסקיל ובלעדיו, מודד אחוזי הצלחה וטוקנים, ומציע שיפורים ל-description. מתי להשתמש: כשסקיל שכתבתם לא מופעל מתי שצריך, או כשאתם רוצים הוכחה שהוא באמת משפר תוצאות.
3. /init וקובץ CLAUDE.md
הפקודה /init סורקת את הפרויקט ומייצרת קובץ CLAUDE.md התחלתי: תיאור הארכיטקטורה, קונבנציות, פקודות בנייה. הקובץ נטען לכל סשן ומשמש כזיכרון הפרויקט. מתי להשתמש: בסשן הראשון בכל ריפו חדש. זו ההשקעה עם התשואה הכי גבוהה בכלי.
4. Memory: זיכרון מתמשך
מעבר ל-CLAUDE.md, הפקודה /memory פותחת את קבצי הזיכרון לעריכה, ואפשר להוסיף עובדה לזיכרון תוך כדי שיחה. ההבדל מסקיל: זיכרון הוא עובדות שנטענות תמיד, סקיל הוא נוהל שנטען רק כשצריך. מתי להשתמש: להעדפות אישיות וקונבנציות קצרות שחייבות לחול על כל סשן.
5. Plan Mode: לתכנן לפני שנוגעים בקוד
/plan מעביר את Claude למצב תכנון: הוא חוקר את הקוד ומגבש תוכנית מסודרת בלי לערוך אף קובץ, ואתם מאשרים לפני הביצוע. מתי להשתמש: בכל שינוי שנוגע ביותר מקומץ קבצים, או כשאתם לא בטוחים שהמודל הבין את הכוונה.
6. סאב-אייג'נט Explore: חיפוש בקוד בלי לשרוף קונטקסט
Explore הוא אייג'נט מובנה לקריאה בלבד שסורק את הריפו במקביל ומחזיר רק את המסקנה, בלי להציף את השיחה הראשית בתוכן של עשרות קבצים. מתי להשתמש: שאלות רוחביות כמו "איפה מטופלת האותנטיקציה" בריפו גדול, במיוחד בשיחות ארוכות שהקונטקסט שלהן יקר.
7. סאב-אייג'נטים מותאמים אישית
עם /agents מגדירים אייג'נטים משלכם: קובץ markdown עם system prompt, הגבלת כלים ובחירת מודל, שנשמר ב-.claude/agents/. Claude מאציל להם משימות והם רצים בקונטקסט נפרד. מתי להשתמש: תפקידים שחוזרים על עצמם, כמו סוקר קוד קפדן או חוקר לוגים, שרוצים להריץ במקביל לעבודה הראשית.
8. /code-review: סקירת קוד על ה-diff
סקיל מובנה שסוקר את השינויים הנוכחיים שלכם ומחפש באגים אמיתיים, כפילויות והזדמנויות לפישוט, עם רמות עומק שונות. אפשר גם לבקש ממנו להחיל את התיקונים ישירות. מתי להשתמש: לפני כל commit משמעותי, כזוג עיניים נוסף שלא מתעייף.
9. /security-review: סקירת אבטחה
סקיל ייעודי שעובר על השינויים בענף הנוכחי ומחפש חולשות: הזרקות, חשיפת סודות, בעיות הרשאות, ולידציה חסרה. מתי להשתמש: לפני merge של קוד שנוגע בקלט משתמשים, אותנטיקציה או API ציבורי. בצוותים שעובדים עם סוכני AI זה הופך לשלב חובה ב-pipeline.
10. /review ו-/pr-comments: עבודה עם Pull Requests
/review סוקר PR קיים ב-GitHub, ו-/pr-comments מושך את התגובות מה-PR לתוך השיחה כדי שאפשר יהיה לטפל בהן אחת אחת. מתי להשתמש: כשמקבלים PR של מישהו אחר לסקירה, או כשחוזרים לטפל בהערות של הסוקרים על ה-PR שלכם.
11. /verify: לוודא שהשינוי באמת עובד
סקיל מובנה שלא מסתפק בטסטים ובקומפילציה: הוא בונה ומריץ את האפליקציה עצמה ובודק שהשינוי מתנהג כמו שצריך בזרימה האמיתית. מתי להשתמש: אחרי כל שינוי לא טריוויאלי, במקום להסתפק ב"הטסטים עוברים" ולגלות בפרודקשן שהפיצ'ר לא באמת עובד.
12. /run ו-/run-skill-generator: להרים את האפליקציה
/run מזהה לבד איך להריץ את הפרויקט לפי package.json, Makefile או README. כשההרצה מורכבת יותר (בסיס נתונים, env, build רב-שלבי), /run-skill-generator מתעד פעם אחת את המתכון המדויק ושומר אותו כסקיל פרויקט, וכל אייג'נט עתידי ישתמש בו. מתי להשתמש: פעם אחת בכל פרויקט עם setup לא סטנדרטי.
13. /debug: דיבוג שיטתי
סקיל מובנה שמפעיל תהליך דיבוג מסודר: שחזור הבעיה, איסוף ראיות, בידוד הגורם, ורק אז תיקון. מתי להשתמש: באגים חמקמקים שכבר ניסיתם לתקן פעם או פעמיים "מהבטן" ולא הצלחתם. הגישה השיטתית של הסקיל עדיפה על עוד ניחוש.
14. Web Search ו-Web Fetch
שני כלים מובנים: חיפוש ברשת ומשיכת תוכן מכתובת ספציפית. Claude משתמש בהם כדי לבדוק דוקומנטציה עדכנית, גרסאות ספריות ופתרונות לשגיאות. מתי להשתמש: כל שאלה שתלויה במידע עדכני מנקודת החתך של המודל, למשל breaking changes בגרסה חדשה של framework.
15. MCP: חיבור לכלים חיצוניים
פרוטוקול Model Context Protocol מחבר את Claude Code למערכות שלכם: בסיסי נתונים, Jira, Slack, דפדפן, מערכות פנימיות. מנהלים חיבורים עם /mcp, וכל שרת מוסיף כלים שהמודל יכול להפעיל. מתי להשתמש: כשהמשימה דורשת מידע או פעולה מחוץ לריפו, למשל לשלוף ticket ולתקן אותו באותה שיחה.
16. Hooks: אוטומציה דטרמיניסטית
Hooks הם פקודות shell שרצות אוטומטית סביב אירועים: לפני כלי, אחרי עריכת קובץ, בסיום turn. בניגוד להנחיות בפרומפט, hook רץ תמיד, בלי תלות בשיקול הדעת של המודל. מתי להשתמש: דברים שחייבים לקרות בכל פעם, כמו lint אחרי כל עריכה או חסימת פקודות מסוכנות.
17. פקודות slash מותאמות אישית
כל סקיל הוא גם פקודת slash, והוא תומך בארגומנטים דרך $ARGUMENTS ובהזרקת קונטקסט דינמי: תחביר שמריץ פקודת shell ומכניס את הפלט שלה לפרומפט עוד לפני שהמודל רואה אותו, למשל diff עדכני. מתי להשתמש: וורקפלואו שאתם מפעילים ידנית שוב ושוב, כמו /fix-issue 123 שמושך issue ומטפל בו.
18. Scheduled Tasks: משימות מתוזמנות
עם /schedule מגדירים משימות שרצות אוטומטית לפי לוח זמנים, חד פעמי או חוזר. אפשר לתזמן גם הפעלה של סקיל שלם. מתי להשתמש: משימות תחזוקה קבועות, כמו סריקת dependencies מיושנים כל בוקר או דוח שבועי על מצב הטסטים.
19. /loop ו-/batch: אוטומציה בתוך הסשן
/loop מריץ פרומפט או פקודה במרווחים קבועים, למשל בדיקת סטטוס deploy כל חמש דקות. /batch מריץ הוראה אחת על הרבה פריטים במקביל. מתי להשתמש: loop למעקב אחרי תהליכים ארוכים, batch לרפקטורים רוחביים כמו עדכון אותו pattern בעשרות קבצים.
20. סקילים למסמכים: PDF, DOCX, XLSX, PPTX
אנתרופיק מפרסמת סקילים רשמיים לעבודה עם מסמכי אופיס: קריאה ויצירה של Word, Excel, PowerPoint ו-PDF, כולל טבלאות, גרפים ומילוי טפסים. מתקינים אותם כ-plugin. מתי להשתמש: הפקת דוחות ללקוחות, ניתוח קבצי אקסל שהגיעו מהעסק, או המרת דרישות ממסמך Word למשימות פיתוח.
21. פלט ויזואלי ו-Artifacts
סקילים יכולים לארוז סקריפטים שמייצרים פלט ויזואלי: דפי HTML אינטראקטיביים לדשבורדים, דוחות ומפות של הקוד. בסביבות שתומכות בכך אפשר גם לפרסם את התוצר כ-Artifact, דף פרטי שמתארח ב-claude.ai ואפשר לשתף עם הצוות. מתי להשתמש: כשטבלה בטרמינל כבר לא מספיקה, למשל השוואת ביצועים או דוח כיסוי טסטים.
22. Plugins ו-Marketplaces
Plugin אורז סקילים, אייג'נטים, hooks ושרתי MCP לחבילה אחת שמתקינים עם /plugin install מתוך marketplace, כולל ה-marketplace הרשמי של אנתרופיק ו-marketplace קהילתי. מתי להשתמש: ברגע שסקיל שכתבתם צריך לשרת יותר מפרויקט אחד או יותר מאדם אחד. כתבנו על זה מדריך נפרד ומפורט.
23. Checkpoints, /rewind ו-/resume
Claude Code שומר נקודות שחזור תוך כדי עבודה: /rewind מחזיר את הקוד ואת השיחה לנקודה קודמת, ו-/resume ממשיך סשן ישן מהמקום שבו נעצר. מתי להשתמש: כשהמודל הלך לכיוון לא נכון ועדיף לחזור אחורה ולנסח מחדש, במקום לתקן טלאי על טלאי.
24. Permissions ו-Sandbox
עם /permissions מגדירים אילו כלים ופקודות מותרים בלי אישור ואילו חסומים, וסקיל יכול להצהיר על allowed-tools משלו כדי לרוץ חלק. מצב sandbox מבודד את ההרצה מהמערכת. מתי להשתמש: מההתחלה. הגדרת הרשאות נכונה היא מה שמאפשר לתת לאייג'נט אוטונומיה אמיתית בלי לוותר על שליטה.
איך מתחילים
לא צריך את כל ה-24 ביום הראשון. סדר פעולות מומלץ: /init בפרויקט, סקיל ראשון על הנוהל שהכי נמאס לכם לחזור עליו, /code-review לפני כל commit, ומשם להתקדם ל-hooks, MCP ו-plugins. אם אתם רוצים עזרה בבניית שכבת סקילים מותאמת לצוות שלכם, זה בדיוק מה שאנחנו עושים.
ספרו לנו על תהליך אחד בשיחה של 30 דקות. נגיד לכם בכנות אם סוכן יכול לעשות אותו.
